לא לכל אדם הזכות להיכנס בשערי ישראל ולשהות במדינה. מה הדין לגבי מסורבי כניסה, כיצד ניתן לתקוף את ההחלטה, ואיך קשור לכל זה המאפיונר מאיר לנסקי? עו"ד מיכאל בן צבי, מומחה למשפט מנהלי, מסביר
לפני כ-50 שנה הגיע המאפיונר ואיש העסקים היהודי מאיר לנסקי לישראל וביקש להשתקע בה כעולה חדש. הוא פנה לשר הפנים, ונדחה ועתר לבג"ץ ונדחה גם שם על ידי 5 שופטים פה אחד. הסיבה לסירוב כניסתו הייתה קשריו עם המאפיה האמריקנית. "זכות העלייה המוענקת לכל יהודי לפי חוק השבות היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה, ועל כן מוטלת אחריות גדולה על מי שמחליט למנוע מיהודי את מימושה של זכות זו", כתבו אז השופטים, אך סייגו: "עקב עברו הפלילי של העותר, ובצירוף פרטים אחרים, המתייחסים אליו ושיש לדון אותם בהקשר לרקע של הפשע המאורגן, קיים חשש סביר שהעותר עלול גם היום לעסוק בפשיעה דומה בישראל ומישראל, ומכל מקום להוות סכנה לשלום הציבור".
לדברי עו"ד מיכאל בן צבי, מומחה למשפט מנהלי, אף שהדבר נשמע חריג ובלתי מתקבל על הדעת, הכניסה למדינת ישראל אינה אוטומטית. "כאשר מבקרים", הוא מסביר, "שאינם תושבי המדינה או אזרחיה, מגיעים לשערי הארץ להיכנס אליה למטרות שונות: ביקור, עסקים, לימודים עבודה וכדומה, הם עלולים להיתקל בפקיד גבולות אשר ימנע את כניסתם לישראל. המשפט הבין-לאומי מתיר לכל מדינה לקבל החלטה –האם לאשר את כניסתו של אדם לשטח שנמצא בריבונותה או שמא לסרב לה".
עו"ד בן צבי מבהיר, שאף שהמקרה של לנסקי, וסירוב כניסתו לישראל, נחקק בזיכרון בשל דמותו הייחודית, זו כמובן אינה הפעם היחידה שבה סורבה כניסתם של יהודים ולא יהודים לישראל. למעשה, הדבר קורה כל הזמן ועל כן מצריך, בין היתר, פניה לבית המשפט, באמצעות עתירה מנהלית. "למשל", הוא מזכיר, "בשנת 2004 נאסרה כניסתו לארץ של פיטר הונאם, עיתונאי בריטי שעבד בעיתון ה'סאנדי טיימס', בשל מערכת קשרים שקיים עם מרדכי ואנונו".
"אלו כמובן מקרים ייחודיים, שעוסקים בפלילים או בביטחון המדינה", מוסיף עו"ד בן צבי, "אך ישנם גם מקרים שכיחים יותר שבהם לא תותר כניסתו של בן הזוג הזר של אזרח ישראלי. רוצה לומר, בני זוג שנישאו – בעוד שאחד מהם הוא אזרח ישראלי והשני תושב זר – ולא דיווחו בזמן לרשות האוכלוסין וההגירה על נישואיהם, נתונים לאפשרות סירוב כניסה לישראל של בן או בת הזוג הזרים, וזאת עד להסדרת המעמד לבן זוג זר וקבלת אשרת כניסה טרם, כאמור, הכניסה לישראל".
עו"ד בן צבי: "במדינת ישראל, הסמכות לאשר או לסרב את כניסתו של המגיע לפתחה נתונה בידי שר הפנים וקצין ביקורת גבולות הפועל מטעמו, וזאת בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. בתי משפט בישראל פסקו, לא אחת, כי שיקול דעתו של שר הפנים בנוגע להחלטה בדבר כניסה לישראל הוא רחב ביותר, והכלל הוא, כי אין לשום אדם שאינו אזרח ישראל, או עולה לפי חוק השבות, כל זכות להיכנס לישראל או לשהות בה ללא אשרה כדין, שניתנה לו על ידי שר הפנים, או מי שהוא הסמיכו לכך. כאמור, לשר הפנים ולפקידיו נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל, והכל כדי, להילחם בהגירה בלתי חוקית או כשמתקיים חשד כי המבקר בא במטרה לבצע עבירה בשטחה של המדינה".
לצד זאת, מדגיש עו"ד בן צבי, כי על משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה לעמוד בכללי המשפט הישראלי, בבואם לסרב את כניסתו של אדם. "עליהם לוודא", הוא מדגיש, "כי ההחלטה מבוססת על שיקולים ענייניים ועומדת במבחן הסבירות והמידתיות".
עו"ד בן צבי: "כאן נפתחת הדלת לאדם המסורב לפנות לבית המשפט בעתירה מנהלית. באם הבסיס העובדתי והמשפטי, לאחר בחינת מכלול כלל הנסיבות, יצביע על כך כי ההחלטה המנהלית ניתנה בחריגה מסמכות או שהיא איננה עומדת בדרישות ובכללים של המשפט המנהלי – בית המשפט רשאי, ולעיתים אף יהיה חייב, לבטל את אותה החלטה מנהלית".
עו"ד בן צבי, מלווה מסורבי כניסה בדרכם להאבק ולהתמודד מול רשויות המדינה המתנגדות. "לא פעם מדובר במקרים מורכבים", הוא אומר, "ולכן, הדרך הטובה ביותר לטפל במקרים של סירובי כניסה היא באמצעות הגשת ערר לבית הדין לעררים. זוהי התנהלות משפטית שמצריכה ניסיון כדי לדעת איך להתמודד עם המכשולים. ההמלצה שלי למסורבי כניסה היא בטרם הפנייה בגשת הערר, לפנות לעורך דין המתמחה בתחום בפגישה או שיחה טלפונית לצורך הערכה והיוועצות כדי לגבש את דרך הפעולה הנכונה והמתאימה".
עו"ד בן צבי: "הטיפול בנושא חייב להתבצע בצורה מידית ודחופה, מכיוון שלעיתים, מרגע קביעת סירוב כניסה לישראל על ידי פקיד ביקורת הגבולות, יכולות לחלוף כמה שעות בלבד, שבמהלכן עלול הזר להיות מגורש משטחי מדינת ישראל, ואז הצורך בערר יתייתר".
** האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי **
© כֹּל הַזְכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת עו"ד מיכאל בן צבי 2022-2024.
