מדינת שבות, אך לא מדינת הגירה: על כניסה לישראל, קבלת מעמד והמשפט המנהלי;
בניגוד לרבות ממדינות המערב, מדינת ישראל איננה רואה את עצמה כ"מדינת הגירה". היא הוקמה בראש ובראשונה כמדינת הלאום של העם היהודי, ולכן ההסדר המשפטי המרכזי שמכוחו מוענקת אזרחות במדינה הוא חוק השבות, התש"י 1950. אלא שגם זכות זו אינה מוחלטת ובמקרים מסוימים רשאית המדינה למנוע את כניסתו של מי שזכאי לשבות, וזאת מטעמים של ביטחון המדינה, עבר פלילי או נסיבות חריגות אחרות.
דוגמה ידועה היא פרשת מאיר לנסקי איש עסקים ומפיונר יהודי מארצות הברית שביקש לעלות לישראל בשנות ה-70. שר הפנים סירב לבקשתו, ובית המשפט העליון אישר את הסירוב פה אחד. השופטים קבעו כי על אף חשיבותה של זכות השבות, כאשר קיים "חשש סביר" כי המבקש עלול לעסוק בפשיעה בישראל , ומשכך יש הצדקה חוקתית למניעת כניסתו.
כמובן מקרים שעוסקים בפלילים או בביטחון המדינה הינם ייחודיים, אך ישנם גם מקרים שכיחים יותר שבהם לא תותר כניסתו של בן הזוג הזר של אזרח ישראלי . רוצה לומר, בני זוג שנישאו בעוד שאחד מהם הוא אזרח ישראלי והשני תושב זר ולא דיווחו בזמן לרשות האוכלוסין וההגירה על נישואיהם, נתונים לאפשרות סירוב כניסה לישראל של בן או בת הזוג הזרים, וזאת עד להסדרת המעמד לבן זוג זר וקבלת אשרת כניסה טרם, כאמור, הכניסה לישראל.
ודוק: קבלת מעמד בישראל למי שאיננו זכאי שבות אפשרית מכוח חוק האזרחות ונהלים של רשות האוכלוסין וההגירה, אשר נותנים ביטוי להכרתה של מדינת ישראל באמנות בין לאומיות בדבר זכויות האדם, לרבות הזכות לקיים משפחה.
בתי המשפט בישראל, הכירו במרכזיותה של הזכות לחיי משפחה, אותה ניתן לשלול רק במקרים חריגים. על כן הכלל צריך להיות שיש לאפשר לאזרח הישראלי חיי משפחה במדינתו שלו, עם כל בן אן בת זוג בהם יבחרו. רק במקרים חריגים יש לשלול זכות זו.
כאמור, כאשר מדובר באדם שאינו זכאי שבות כמו בני זוג של אזרחים ישראלים (לרבות ידועים בציבור), הורים של אזרחים, או מבקשי מקלט המצב המשפטי מורכב עוד יותר. הזכות להיכנס לישראל, לשהות בה או לקבל בה מעמד כלשהו, נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים, הפועל באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה. שיקול הדעת הזה הוא רחב מאוד, אך חייב להפעיל אותו לפי עקרונות המשפט המנהלי.
משרד הפנים ו/או רשות האוכלוסין וההגירה חייבים לעמוד בכללי המשפט המנהלי בשעה שהם מחליטים לסרב לבקשת כניסת אדם לישראל או לסרב לפלוני בבקשתו לקבלת מעמד בישראל, ועליהם לוודא כי החלטתם נתקבלה מתוך שיקולים ענייניים תוך שהיא עומדת במבחני הסבירות והמידתיות ובכפוף למתן זכות טיעון טרם מתן ההחלטה.
באם הבסיס העובדתי והמשפטי, לאחר בחינת מכלול כלל הנסיבות, יצביע על כך כי ההחלטה המנהלית ניתנה בחריגה מסמכות או שהיא איננה עומדת בדרישות ובכללים של המשפט המנהלי בית המשפט רשאי, ולעיתים אף יהיה חייב, לבטל את אותה החלטה מנהלית.
וכך נאמר על ידי בית המשפט העליון בפרשת געאביץ: "אותה תפיסה גורפת הבאה לידי ביטוי בטיעוני המדינה, לפיה מכוח ריבונותה לא מוטלת על המדינה חובה משום סוג כלפי אדם בשל היותו זר אינה מקובלת עוד. דבר יום ביומו באים בפנינו ענייניהם של זרים אשר זכויותיהם הבסיסיות נפגעות. כך בין אם מבקש הזר להישאר בתחומה של המדינה מטעמים של "איחוד משפחות", בין אם מטעמי מקלט הומניטרי ובין אם מנסיבות ייחודיות אחרות. בעידן הנוכחי הולכת וגדלה המודעות לזכויות האדם באשר הוא אדם ומדינות רבות כאשר הן דנות בהגבלות על הגירה מתמודדות עם בעיות הכרוכות בזכויותיהם של הבאים בשעריהן. שהייתו בישראל וזכויותיו של הזר נבחנות, איפוא, בהתאם לנסיבות עניינו הקונקרטיות. גישה זו משליכה מטבע הדברים על מערכת האיזונים המחייבת את רשויות השלטון, הנדרשות לאזן בין זכויותיו של הזר לבין אינטרסים ציבוריים נוספים, וביניהם האינטרס הציבורי בשמירת ריבונותה של המדינה לקבוע מי הם אלו אשר יבואו בשעריה (והשוו: בג"ץ 4542/02 קו לעובד נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 30.3.2006); עע"מ 1347/07 סוק גורונג נ' משרד הפנים (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 21.6.2007))."
כאמור, דיני הכניסה לישראל, המעמד והאזרחות בישראל זכו לסקירה ענפה על ידי בתי המשפט. הליכים אלה, הינם הליכים שחלים עליהם כללי המשפט המנהלי, מכוחם בית המשפט רשאי, ולעיתים אף יהיה חייב, לבטל את אותה החלטה מנהלית שניתנה.
משרדו של עוה"ד מיכאל בן צבי, מלווה בהליכים מול רשות האוכלוסין וההגירה בסוגיות הקשורות לקבלת מעמד ואזרחות בישראל. למשרד הידע והניסיון להתמודד עם מקרים מורכבים לרבות ניהול הליכים מנהליים בפני בתי המשפט ובתי הדין לעררים שהוקמו מכוח חוק הכניסה לישראל.
משרדו של עו"ד מיכאל בן צבי, יודע לבחון על יסוד ניסיון רב השנים, באם הבסיס העובדתי והמשפטי של החחלטה שניתנה על ידי פקידי רשות האוכלוסין וההגירה, עומדת בדרישות ובכללים של המשפט המנהלי, האם ניתנה בסמכות או בחריגה ממנה.
